טיפול דינאמי
טיפול דינאמי חותר לחזק נפשית את המטופל
באמצעות הגברת המגע שלו עם עולמו הרגשי.
חיזוק יכולתו להרגיש, להתבונן ,להבין ולעבד את
מכלול התחושות והמטענים הרגשיים, הקונפליקטים,
הדחפים והמשאלות, המתקיימים בתוכו.
המוקד בטיפול מסוג זה הוא בהוויה ופחות בעשייה.
אין זה אומר שנמנעים מהתייחסות למימד היישומי
,אבל ההתייחסות המרכזית היא בתחום ה being
ולא בתחום הdoing .
בכך, הטיפול מובחן משיח יומיומי רגיל שבו ניסיון
לעזור לעצמנו או לקרובים אלינו נעשה לרוב יותר
במימד העשייה. מה לדעתנו עלינו לעשות או על
זולתנו והרבה פחות מה עובר עלינו או עליו ,הגורם
לנו להתנהג כפי שאנחנו מתנהגים.
היישום של התובנות בטיפול חשוב ביותר,אבל גם
הבחינה של מימד זה,איך האדם פועל כתוצאה
מהן,נעשה במימד ההוויה.
למשל בחינת השאלה מה האדם שואף להשיג
מהטיפול,מהן משאלותיו ,ומה מניע אותו בפועל
ומחבל במימושן.
הטיפול מחייב התמודדות עם תסכול משמעותי,מאחר
וההתעכבות המכוונת על המצב הרגשי היא בכיוון
הפוך לדחף לברוח מהקשיים,בין השאר על יד פנייה
לעשייה.
זו אינה לעיתים באמת הדרך לפתירת הבעיות אלא
המסלול דרכו אנחנו מבקשים להתחמק מכל מה
שקשה לנו להכיל, לכן, השאלה הנשאלת לעיתים כה
תכופות,"מה אני עושה עם זה?", אינה אלא מסכה
מתוחכמת שמאחוריה מתחבא היטב הקושי הרב
להישאר עם הרגשות והתכנים המציקים.
אין זה שהטיפול אינו שואף לשינוי וליישום,אבל אלה
יכולים לקרות רק לאחר שהמטופל נשאר מספיק עם
מה שהוא נושא בתוכו.
רק לאחר ביטוי, התבוננות, הכלה, הבנה ועיבוד של
הרגשות והתכנים המטרידים, יתאפשר שינוי
משמעותי שיוכל להתקיים לאורך זמן.
